יש דבר כזה, יותר מדי טיפול?
בקצרה: כן, אני מאמין שיש. הגבול שעובד בשבילי הוא הנקודה שבה הטיפול עוזר לי להגיע לתחושת מסוגלות אמיתית, ולצעד הבא שאני מרגיש שאני יכול לעמוד בו. מעבר אליה, ההתבוננות מתחילה להחליש.
עד לא מזמן חשבתי שאין בעיה לנבור לעומק, להבין את מנגנוני ההפעלה שלי ולהכיר את עצמי טוב יותר. תמיד ראיתי בזה ברכה. ואז שאלתי את עצמי שאלה מוזרה: האם יש דבר כזה, יותר מדי טיפול?
על חסמים וחגיגה עצמית כתבתי גם באימפריה נבנית מחגיגה.
מה קרה אחרי יום כיפור
ביום כיפור האחרון, כמו בכל יום כיפור, לקחתי הרבה זמן לרפלקציה: הרבה כתיבה, הרבה התבוננות פנימה. שמתי לב שבשלב מסוים הגעתי לפיק של תחושה ממש טובה. הבנתי את עצמי טוב יותר, הבנתי את המנגנונים שמפעילים אותי. אמרתי לעצמי שאם זה מרגיש טוב, שווה להמשיך. והמשכתי.
ואז קרה משהו משונה. התחלתי להרגיש לאט לאט פחות ופחות טוב, כאילו הכוח שלי נלקח ממני. כאילו אני מחליף את הריבונות שלי, את ההתבוננות הביקורתית ואת היצר ההתפתחותי, ברפלקציה על חולשות, על חוסר ביטחון ועל למה אני עובד כמו שאני עובד. עברתי את הפיק החיובי והגעתי לפיק שלילי נורא. היה רגע שהייתי צריך לגרד את עצמי מהרצפה.
הגבול שעובד בשבילי
אז האם יש יותר מדי טיפול? אני מאמין שכן. הגבול שעובד בשבילי הוא הנקודה שבה הטיפול עוזר לי להגיע לתחושת מסוגלות אמיתית, יחד עם צעדים הבאים שאני מרגיש שאני יכול לעמוד בהם. משם, אם אני לא מפעיל את עצמי, אם אני לא זז ולא תופס את תחושת הריבונות שלי בשתי ידיים, אני מוצא את עצמי מאבד עוד ועוד מהכוח שלי.
וכשהצעד הבא הוא סדנה או קבוצה, המפה: מתנה לקוראים היא ארבעה סרטונים קצרים שמראים את הדרך.
מה משותף למי שמצליח בטיפול
בפודקאסט שגשוג פוסט טראומתי דיברתי עם אנשים שמתמודדים עם פוסט טראומה ועם אנשים שמטפלים בה. מה שחזר על עצמו שוב ושוב הוא שהאנשים שבאמת מצליחים בטיפול לא מגיעים מתוך מקום של "תצילו אותי". הם מגיעים מתוך מקום של "אני אחראי, ואני ריבון להחלמה ולשגשוג שלי מפה קדימה".
האנשים שהגיעו מתוך תחושת חוסר אונים, וגלגלו את עצמם מטיפול לטיפול, היו הרבה פעמים תקועים בלופ גם שנים, עם המון מטפלים שניסו להציל אותם.
על העבודה עם פצע ועל צמיחה אחרי טראומה אפשר לשמוע בפרק המלא עם שלו שף.
הכוח האמיתי נמצא גם אצלנו
אני לא יודע איפה זה תופס אתכם. אין ספק שכולנו יכולים תמיד להיעזר ברפלקציה, להסתכל עמוק ולהבין מה מפעיל אותנו. אבל אסור לשכוח שהכוח האמיתי וחלק מהפתרונות נמצאים גם אצלנו, ושאם נבחר לוותר עליהם, זה יכול להביא הרבה קושי ותחושת חוסר אונים.
אם אתם מרגישים שאתם עמוק בלופ הזה, אפשר לדבר על זה 40 דקות.
רוצים לדבר על זה?
שיחה של 40 דקות כדי לשמוע איך אני יכול לעזור לך לבנות את הקבוצה או הסדנה שלך.
לשיחה איתיכבר יודעים מה אתם רוצים ללמד? לשריון מקום במפגש ההתרחבות (בתשלום).
את הפרק המלא אפשר לשמוע
שאלות ותשובות
איך יודעים שעברתי את הגבול של "יותר מדי טיפול"?
אצלי הסימן היה תחושה שהכוח נלקח ממני: ככל שהמשכתי להתבונן, הרגשתי פחות ופחות טוב ופחות מסוגל, במקום יותר.
מה עושים כשמרגישים שזה קורה?
חוזרים לצעד קטן שאפשר לעמוד בו. המטרה של הטיפול היא תחושת מסוגלות והצעד הבא, לא עוד רפלקציה. על החזרה לשגרה קטנה כתבתי באימפריה נבנית מחגיגה.
מה משותף למי שמצליח בטיפול?
ממה שראיתי בפודקאסט שגשוג פוסט טראומתי: הם באים מתוך אחריות וריבונות להחלמה שלהם, ולא מתוך "תצילו אותי".